.

פרשת כי תשא (פורים) - חס"ה לשבת

האם עדיף להרבות במשלוח מנות או במתנות לאביונים? כיצד ידע חרבונה את הגובה המדוייק של העץ שהכין המן? והאם עני המתפרנס מן הצדקה חייב במתנות לאביונים? • חידוש סיפור והלכה לשבת פרשת כי תשא (פורים)

רבי יוסף שמואלי  | יום חמישי י"ג אדר התשפ"ה  |  13.03.2025 |  14:45

חידוש

התפילה בפורים מתקבלת ביותר

כתב ה'פלא יועץ', נשגבה עד מאוד מעלת פורים וקדושתו, כי בכל הימים לא כל תפילה ראויה היא שתתקבל, אבל ביום הפורים כל המתפלל בכוונה בוקעת תפילתו רקיעים ומתקבלת לפני כסא הכבוד. ורמז לדבר, הוא האמור במגילה: "ובבואה לפני המלך", וידוע כי כל מלך המוזכר במגילה הכוונה הפנימית הוא למלך מלכי המלכים הבורא יתברך שמו, וזהו שעתה בפורים כל אחד ואחד מישראל כל מה שיבקש - ובתנאי שיבקש באמיתות לבבו - ואפילו אם יתפלל ביחידות, תפילתו ובקשתו באה לפני המלך מלכו של עולם ונענית.

ומשלח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים (ט, כב)
תיבת משלח כתובה חסר וא"ו, ותיבת מתנות כתובה מלאה בוא"ו, רמז שעדיף להרבות במתנות לאביונים מאשר במשלוח מנות, וכמו שכתב רבנו הרמב"ם ז"ל בהלכות מגילה (פ"ב הי"ז) מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארת אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה שנאמר להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים. עכ"ל (סנסן ליאיר).

סיפור

"וַיֹּאמֶר חַרְבוֹנָה... גַּם הִנֵּה הָעֵץ אֲשֶׁר עָשָׂה הָמָן לְמָרְדֳּכַי... גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה " (ז, ט)

עני סומא היה מחזר על הפתחים ואוסף ממון כדי להחיות את עצמו, יחד עמו היה מהלך איזה נער קטן שעוזר לו ללכת, יום אחד אחרי שאסף העני שלושים זהובים, הערים הנער וגנב ממנו הממון, וכשהעני שם לב שנגנב ממנו רכושו התחיל לצעוק אוי לי, מה אעשה וכו'. וכאשר ראה הנער את צערו החליט להחזיר לו את הממון, ותוך כדי שהוא צועק קרא הנער ואמר הנה מצאתי את השלושים זהובים שאבדו לך, והושיט לו את הארנק עם הזהובים, וכאשר שמע זאת העני תפש את הנער ויכהו הכה ופצוע, ויזעק הנער מדוע תכני? וכיצד תשלמני רעה תחת טובה שעשיתי עמך, ויען העני ויאמר לו ידעתי כי אתה הוא הגנב והאות לכך במה שידעת את מספר הזהובים.

גם כאן חז"ל למדו זאת ממה שאמר חרבונה "גבוה חמישים אמה", ומנין לו זאת? אלא ודאי באותה עצה היה, ודו"ק (קול רינה וישועה).

הלכה

פורים משולש

א. השנה שיום פורים (ט"ו) חל בשבת, בערים המוקפות חומה (כירושלים) עושים פורים משולש כדלהלן: מקדימים את קריאת המגילה ומתנות לאביונים ליום שישי י"ד אדר. בשבת אומרים על הניסים ומפטירים פקדתי את אשר עשה עמלק. וביום ראשון עושים סעודת פורים ומשלוח מנות.

ב. למרות שמקיימים את סעודת פורים ביום ראשון, מכל מקום נכון לעשות עוד מנה מיוחדת לכבוד פורים ולצרפה לסעודות שבת, ולשתות יין או שכר ויתר משקאות, לזכר הנס. כמו כן יש מחמירים לשלוח מנות גם בשבת (במקום שיש עירוב), והמחמיר תבוא עליו ברכה.

דיני פורים

א. מצוה לתת מתנות לאביונים ביום הפורים, דהינו מתנה אחת לכל אביון, שבסך הכל חייב לכל הפחות שתי מתנות לשני אביונים. ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב במתנות לאביונים.

ב. חייב אדם לשלוח לחבירו ביום פורים שתי מנות של שני מיני אוכלים. והטעם לכך, כי על ידי שאדם שולח לחבירו תשורה ומנחה, מביע לו בזה את רגשי אהבתו וחיבתו אליו, ועל ידי זה נוטע בלבו גם כן אהבה ואחוה שלום וריעות, כי כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם.

ג. אשה חייבת במשלוח מנות, ותשלח לרעותה.

ד. מצוה להרבות בסעודת פורים. וכיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תשיג ידו. ויש להדר אחר בשר בהמה, שיש אומרים שאין יוצאים ידי חובה בבשר עוף ודגים שאין שמחה אלא בבשר בהמה. ואם קשה לו בבשר בהמה, יאכל בשר עוף.

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!